מודל לבחינת Image Stabilization

מאת:

אתמול הכריז אתר Imaging-Resource כי במסגרת אתר בחינת העדשות שלו SLR-Gear, נבנה מודל לבחינת Image Stabilization, או בעברית צחה – ייצוב תמונה.

זהו לא דבר של מה בכך, שכן ייצוב תמונה הוא אחד הפרמטרים "כבדי המשקל" ביותר בעת רכישת עדשה / מצלמה.
הפורומים גדושים בדיונים בנושא ובכאלה המצדדים בגישה של יצוב בגוף וכאלה התומכים בייצוב אופטי בעדשה.
ייצוב בגוף המצלמה נחשב לפיצ'ר העיקרי של המתחרות לצמד השולט ניקון / קנון.

אך אף אתר, עד היום, לא הציג מתודה שלמה לבחינת הפרמטר שתכריע בעניין או בכלל תנפק למשתמשים יכולת להעריך את ביצועי המערכת.
מה עוד שכמעט שום אתר לא בנה מסד נתונים על ייצוב של עדשות כדי לתת למשתמש יכולת להעריך את הביצועים המצופים מהעדשה שלו בטרם רכישתה.

ניתן לקרוא את ה- White Paper של מתודת הבחינה. מסמך ארוך המתאר לפרטים כיצד נבחנת המערכת.
מדובר בתופעה סטטיסטית שהניתוח שלה ארוך ומייגע. האתגר הוא לבנות מערכת מבחן עקבית שתיתן תוצאות דומות בכל פעם שיערך הניסוי.
לרוב הניחו רוב המשתמשים (או לפחות אני) כי הגישה צריכה להיות טכנית, כלומר מתקן אשר ירעיד את המצלמה בתדירויות שונות המדמות רעידות יד ומדידה של התוצאות.
אתר SLR-Gear דווקא מצא כי תוצאות מיטביות לבחינה מתקבלות על ידי שימוש בצלמים כגורם המבחן. כלומר, קבוצת ייחוס של צלמים שניתוח סטטיסטי של שיפור חדות התמונה שהם מפיקים עקב שימוש במערכות ייצוב.

אני מניח שגם לבחירה בצלמים כקבוצת ייחוס ימצאו חסידים ומתנגדים. דיון מעניין בנושא התפתח בפורום האתר.

טשטוש הינו פרמטר שלא קל להגדירו ובטח לייחס מקור לטשטוש. לטובת העניין האתר נעזר בתוכנת DXO Analyzer (חברת DXO משתלטת בעקביות על כל תהליך המדידה האובייקטיבי של מצלמות) על מנת לאפיין מהי רמת הטשטוש בתמונה ולנתח את התוצאות הסטטיסטיות ואף ישנה יחידת מידה לתופעה – BXU.

מסקנה מעניינת מסך הנתונים שהאתר קיבל הוא שדווקא צלמים "יציבים" מפיקים תועלת רבה יותר ממערכות הייצוב.
מסתבר שאלוהים מחלק אגוזים גם למי שיש שיניים.

יש המון לקרוא וללמוד ובהחלט לצפות לפרסום נתונים על העדשות ומערכות הייצוב שנבחנו.
עוד מדד שבו נוכל להפריד מספרים של מחלקות שיווק ממציאות יום יומית של משתמשים וצלמים,.

קישורים בנושא:

תגים: