חדשות הצילוםביקורת מצלמותמאמרים על צילוםפורום צילום d-spot.co.il  

FujiFilm Finepix S3 Pro

מאת:

המאמר הבא מתוכנן להיכתב בסגנון יומן, עדכונים חדשים יתווספו בכל פעם להמשך המאמר עם ציון התאריך. כדאי לשוב מידי פעם לבדוקמה חדש.

23-1-2005

התרשמות ראשונית

ניצלנו את הזמן הקצוב שהיה לנו עד כה עם המצלמה כדי לחקור ולהבין כמה שיותר את אחת הטכנולוגיות וההבטחות המעניינות ביותר מאז Foveon X3. מדובר כמובן בשבב החדש של פוג'י, Super CCD SR אשר מתוכנן באופן ייחודי ללכידת מרחב דינאמי רחב יותר מאשר בטכנולוגיות קודמות. אם אתם מחפשים תשובה מהירה לשאלה "האם זה באמת עובד?" התשובה היא כן! אך כמובן שיש מספר חסרונות שעליהם נתעכב בהמשך המאמר.

גוף המצלמה

למרות הרושם שהתקבל, לא נעשו שינויים משמעותיים רבים בגוף המצלמה בהשוואה למצלמת הFuji S2. השינויים מתמקדים בשיפורים קוסמטיים ומספר אפשרויות נוחות יותר, אך פרט לכך, אין הרבה חדש תחת השמש. הגוף מרגיש עכשיו הרבה יותר אחיד ומקצועי כאשר הוא מכיל גריפ אופקי מובנה ונוח. המצלמה מופעלת רק מסט של 4 סוללות AA אחד במקום משני מקורות כוח שונים בS2. אך לכל הנוגע למצלמה עצמה ולשימוש בה, השינויים הם מינוריים. זו עדיין אותה מצלמת Nikon F80 ישנה אשר הוסבה לFuji S3. המשמעות היא שבדומה ל S2, עדיין יש הפרדה בין החלק הדיגיטלי של המצלמה ובין החלק האנלוגי של המצלמה. הדבר הופך לבעייתי בעידן המודרני של מצלמות DSLR המכתיב תכנון מצלמה ושילוב המערכות ליחידה אחת. בנוסף, ישנה מגמה עולה לתכנן מצלמות DLSR במחיר נמוך אך עם מערכות מתקדמות. הS3 עדיין מציעה את אותם המערכות שקיימות בNikon F80, דוגמא טובה לכך היא מערכת ההבזקה. הS3 מגיעה עם אותה מערכת DTTL מיושנת שניקון זנחה לא מזמן.

פוג'י אינה חברה שמייצרת את הגוף בעצמה והיא חייבת להסתמך על יצרנים אחרים כדי להוציא מצלמה נוספת לשוק. מנקודת המבט הזו, בהנחה וגוף הF80 הוא הדבר הטוב ביותר שפוג'י הצליחה להשיג, אנחנו נמצאים במקום סביר. בכל זאת, הF80 וחלק מהמערכות שלה מתפקדים היטב ברמה הזו של השוק ואף מופיעים בלא מעט מצלמות אחרות: D70, D100, Kodak DCS 14n/SLRn/c ופוג'י S2/3.

הגוף מרגיש עמיד, חזק ונוח מאוד לעבודה. המצלמה שוקלת מעט מאוד והמבנה הארגונומי של הגוף דואג לאחיזה מצוינת באופן אופקי ובאופן אנכי. ציפוי גומי מלווה את כל נקודת המפגש של הגוף עם היד וגורם לאחיזה ותחושה נהדרת. בנוסף, אני לא חושב שהשימוש במצלמה יכול להיות יותר פשוט ומובן מאליו, כל התפריטים ברורים והפונקציות השונות נגישות בקלות בעזרת ארבעת הכפתורים בגב המצלמה.

הNikon F80 אינה מגיעה עם חיבורים חיצוניים כלשהם לסנכרון או שליטה, אולם היות והS3 הינה מצלמה מקצועית, פוג'י דאגו לאבזר אותה כהלכה. ניתן לשחרר את המחשף גם בעזרת מחשף גמיש מכאני וגם בעזרת מחשף גמיש אלקטרוני של ניקון, ניתן לחבר מבזקי אולפן דרך חיבור הPC Sync, לחבר ספק כוח חיצוני למצלמה (רכישה בנפרד) ואולי הדבר המרשים ביותר: ניתן לעשות שימוש גם בחיבור USB 2.0 מהיר וגם בחיבור Firewire להעברת תמונות מהירה למחשב ושליטה מרחוק.

ישנם מספר סעיפים מטרידים שהיו קיימים בעבר בS2 ולא קיבלו טיפול הולם בS3. ראשית, התפריט ששולט על האפשרויות האנלוגיות של המצלמה עדיין מופרד מהתפריט ששולט על האפשרויות הדיגיטליות של המצלמה. השליטה על שני התפריטים נעשת בעזרת כפתורים וממשקים שונים. לא ברור מדוע לא ניתן לאחד אותם כמו בKodak DCS SLR אשר מבוססת אף היא על גוף F80 שעבר שינוי. שנית, חסרים כמה אפשרויות במערכת האיזון לבן: אין אפשרות לאזן למבזק, אין אפשרות לכוון את האיזון לבן כיוון עדין או לכוון טמפ' צבע מדייקת. אפשרויות אלה הכרחיות לדעתי במצלמה מקצועית. דבר בעייתי נוסף הוא מהירות העבודה. כמו הS2, גם הS3 למעשה קופאת ולא מאפשרת לשנות חלק מההגדרות, לגשת תפריט המצלמה או להציג את התמונות במצב הצגה כאשר המצלמה כותבת לכרטיס הזיכרון. בנוסף לכך, מאחר וקבצי הRAW של המצלמה שוקלים 25 MB יש מקום רק ל3 תמונות בבאפר. בהחלט לא מספיק למצלמה מקצועית!

Super CCD SR

פוג'י מפתחת זה זמן מה פיסת טכנולוגיה מרשימה ביותר. נראה כי היא גם מצליחה לפתח אותה לגבולות חדשים ומרשימים שלמען האמת, נשמעו תחילה מופרכים לחלוטין. מסתבר שלחטיבת המחקר ופיתוח של פוג'י יש כמה מהנדסים ופיזיקאים יצירתיים שוודאי מרגישים מאוד מרוצים בימים האלה.

פוג'י נחשבת בעיני למעצמה בכל הנוגע לצילום. מדובר בחברה שהתביעה היטב את חותמה בעולם הצילום, החל מסרט הצילום Velvia אשר עד היום השאיר פינה חמה בלבבות אלפי צלמים ועד קו מוצרי הFrontier אשר הציע פתרונות של הדפסה מהירה.
אפשר להוסיף לרשימה החלקית והלא מלאה הזו, גם את חישני התמונה של פוג'י. הרעיון של החיישנים בעלי פיקסלים המתומנים Super CCD מוכר וברור לכולנו. כבר זמן מה שאנחנו רואים אותם מהלכים בינינו בדורותיהם השונים במצלמות כאלה ואחרות של פוגי. חלקם עובדים היטב, חלקם פחות.
הבעיה ידועה לכולנו, במיוחד לאותם הצלמים שנאלצו לוותר בבכי רב על סרטי הצילום הנגטיביים.היות וחיישנים הם בעלי תגובה ליניארית לאור, מרחב דינאמי הוא אחת הבעיות הקשות ביותר שיש להתמודד איתם, במיוחד באזורים הבהירים. בשנים האחרונות ראינו התקדמות בנושאים שונים: רעש, רזולוציה, חדות, רגישות ועוד. אולם באותו הזמן, זו הפעם הראשונה שאנחנו רואים פתרון ממשי לבעיית המרחב הדינאמי במצלמה שמיועדת לשוק המקצועי (להוציא את הגבים הדיגיטאליים השונים ומצלמות קודאק אשר מאפשרות מרחב דינאמי גדול אך גם דורשות ידע רב ועיבוד תמונה נוסף).

הרעיון נשמע הגיוני, בכל זאת הוא עובד היטב בסרטי הצילום (גבישים בגדלים שונים בשכבות שונות). בחיישן ישנם שני סוגי פיקסלים, האחד, גדול, שיהיה רגיש מאוד (ונקרא S) והשני קטן שיהיה הרבה פחות רגיש (ונקרא R). הרגיש, ילכוד את הגוונים הכהים והבינוניים אשר מחזירים מעט אור. הפחות רגיש, דורש הרבה מאוד אור כדי לרגשו ולפי כך ייצג בצורה הטובה ביותר את הגוונים הבהירים והמבהקים. שילוב של שני סוגי הפיקסלים אמור לספק את הגוונים הכהים, את הבינוניים ואת הבהירים.

הניסיון הראשון של פוג'י עם חיישן ה Super CCD SR היה במצלמת Fuji F700 אשר הכילה שבב יחסית קטן. כל 'פיקסל' היה מחולק לשתי פוטודיודות, אחת רגישה יותר ואחת פחות (בניגוד לS3 בה ישנם פיקסלים גדולים וקטנים). אז עוד לא היה ברור אם זו הייתה המגבלה או שמה הרעיון עצמו היה מעט בעייתי משום שלכידתהמרחב הדינאמי הרחב לא עבד כצפוי. היה ניתן לראות מעט יותר מרחב דינאמי, אך לא בצורה שהפילה מישהו מהכיסא וגרמה לו לשפשף את העיניים.

Fuji S3 כבר מכילה את הניסיון השני של פוג'י בנושא לאחר שבאמצע שנת 2004, בזמן פיתוח המצלמה פוגי הכריזה כי תעשה שימוש בדור שני של חיישני SR במקום בדור הראשון. לא כפי שהוכרז בהכרזה הראשונית של הFuji S3.
Super CCD SRII לוקח את אותו רעיון אך מוציא את התאים בעלי הרגישות הנמוכה (R) מחוץ לתחום התאים הרגישים (הגדולים- S). הסידור הזה נראה הרבה יותר אפקטיבי. למרות, שלדעתי שני העיצובים פותחו זה לצד זה באותו הזמן, נראה כי מעט היותר מקום שישלתאים הרגישים יותר (S) "להתמתח", יכול להפיק תוצאות טובות יותר מבחינת הרעש והרגישות. למעשה, בדור השני של החישנים (לדעתי) פוג'י מסתמכת על אחוזי מידע גבוהים יותר מהתאים הגדולים (S) מאשר בעיצוב הקודם. כך שניתן להקטין את התאים הפחות רגישים (R) כדי להפוך אותם לרגישים פחות ולספק יותר מרחב בגוונים הבהירים.

רזולוציה

כאן אנחנו מגיעים לבעיה מסוימת עם החיישן הספציפי של הFuji S3. הS3 בעלת 6.13 מיליון תאי S (גדולים) רגישים לאור ו6.13 תאי R (קטנים), אולם אנחנו לא יכולים לדעת מה פוג'י רקחה מאחורי הקלעים. המבנה שבו מפוזרים תאי הS ותאי הR יכולים להפיק יותר פרטים באזורים שונים בתחום החשיפה אך אין אנחנו יודעים שהדבר גם נכון לגבי כושר הפרדה. עקב המבנה המתומן וכוורתי של חיישני הSuper CCD, מהאלמנטים האלו ניתן להפיק קובץ ברזולוציות שונות ללא רזולוציה "טבעית" כמו בחישנים אחרים. כך שהS3 מאפשרת מספר סוגי קבצים,12.1 מיליון פיקסלים, 6.1 מיליון פיקסלים, 3.5 מיליון פיקסלים ו1.4 מיליון פיקסלים.

בפריסת השוק, הS3 נופלת מעט בין הכיסאות. הS3 מאפשרת שתי רזולוציות אשר יכולות להיות שימושיות. האחת, 12MP והשנייה 6MP. התקדמנו הרבה מאז עידן ה6 MP, היום ניתן לראות בשוק מצלמות DSLR בעלות 8MP ובקרוב גם 12MP בחיישן APS. כל קובץ 6MP מS3 ,כמה טוב שלא יהיה, כבר אינו עומד במבחן השוק. מכוון שהשוק היום התקדם הרבה מעבר לעידן ה6MP, אנחנו רואים את רזולוציית ה6MP כלא רלוונטית. רזולוציית ה12MP היא זו אשר צריכה לעמוד בפני עצמה ולייצג את הS3 מעתה ועד סוף המאמר.

האם תאי R מוסיפים רזולוציה?

הטענה של פוג'י כי זוהי מצלמה בעלת 12 MP אפקטיביים כמובן נכונה, אולם חצי מתוך אותה הרזולוציה אחראית על מתן כושר הפרדה בגוונים הבהירים בלבד. הפרדה בגוונים הבהירים אינה זו שתספק פרטים נוספים בתמונה בתחום הגוונים הנורמאלי.
הS3 מפיקה קובץ RAW במשקל של 24.4 MB. זאת מפני שקובץ הRAW מכיל גם מידע שהגיע מתוך תאי הS וגם את המידע שהגיע מתוך תאי הR. פוג'י מאפשרת בעזרת סעיף מיוחד בתפריט המצלמה לכבות את אפשרות התחום הדינאמי המורחב של המצלמה, במקרה כזה קובץ הRAW שהמצלמה מפיקה שוקל 12.4 MB בלבד ולפי כך אינו מכיל את המידע שהגיע מתאי הR (התאים הקטנים). טבלאות הרזולוציה מאמתות את הדבר: ישנה סטייה קטנה מאוד בין קובץ שנוצר כאשר המצלמה כוונה למרחב הדינאמי הגבוה ביותר, 400%, לבין קובץ שנוצר כאשר המצלמה הייתה במרחב דינאמי רגיל – 100% (כפי שפוג'י קוראת לו). זאת מפני שתאי הR לוכדים רק מידע שנמצא באזור הבהיר מאוד.

מרחב דינאמי lw/ph
Vertical
lw/ph Horizontal lp/mm Vertical lp/mm Horizontal Nyquist MTF (Vertical)
נורמאלי (12MP) 1580 (הורד) 1768 (הורד) 50.9 57 0.0774
400% (12MP) 1584 (הורד) 1801 (הורד) 51 58 0.0801
כל הנתונים תחת MTF50

כעת נשאלת השאלה, כמה כושר הפרדה יש לS3 ולאיזה תחום היא נכנסת. כפי שניתן לראות מהטבלה למטה, הS3 עומדת במקום יפה במרחב השוק, מעט מעל הCanon EOS20D. הדבר מוכיח פעם נוספת כי עיצוב החיישן הייחודי של פוג'י באמת עובד. אם כך, הS3 מצליחה לספק כושר הפרדה טוב מאוד בתוך קובץ ה12MP שלה.

*הערה: כל ההגדרות כוונו להגדרות הברירות מחדל, קובץ JPEG בדחיסות נמוכה נבחר, Nikon D100 מייצגת מצלמת 6MP אך נבחנה תחת RAW עקב חידוד פנימי חלש, נעשה שימוש בעדשת 50mm בצמצם f9.5.

מצלמה lw/ph
Vertical
lw/ph Horizontal lp/mm Vertical lp/mm Horizontal Nyquist MTF (Vertical)

FujiFilm S3 12MP (Auto DR)

1576 (הורד) 1826 (הורד) 50.8 58.9 0.0789

FujiFilm S3 6MP (Auto DR)

1432 (הורד) 1571 (הורד) 46.1 50.6 0.218
Canon EOS 20D 8MP 1472 (הורד) 1624 (הורד) 49 54.1 0.0389
Nikon D100 6MP (המרה מNIkon Capture) 1199 (הורד) 1297 (הורד) 38.4 41.5 0.112
כל הנתונים תחת MTF50

RAW vs. JPEG

פוג'י תמיד היו בין המובילים בנושא עיבוד התמונה, רוב המצלמות הדיגיטליות של פוג'י מבצעות עיבודים מורכבים מאוד של צבע, חידוד, יצירת פיקסל וכ"ו. טבלאות הרזולוציה מאמתות את הדבר: כושר ההפרדה שהופק מקובץ JPEG של המצלמה וקובץ TIFF של תוכנת העיבוד Fuji Hyper Utility 2, מראה כי המצלמה מסוגלת להפיק את מלוא הרזולוציה מהמנוע העיבוד הפנימי. ההבדלים שניתן לראות נובעים משינוי בחידוד בין המצלמה לתוכנה (חידוד התוכנה עדין יותר). שמו לב, ניתן להגיע לתוצאות טובות יותר על ידי סגירת החידוד בתוכנת הRAW וחידוד ידני בשיטות השונות בתוכנת Photoshop.

מצלמה/עיבוד lw/ph
Vertical
lw/ph Horizontal lp/mm Vertical lp/mm Horizontal Nyquist MTF (Vertical)

FujiFilm S3 12MP (Auto DR)

1576 (הורד) 1826 (הורד) 50.8 58.9 0.0789

Fuji Hyper Utility 2

1432 (הורד) 1571 (הורד) 46.1 50.6 0.218
כל הנתונים תחת MTF50

עמודים: 1 2 3

תגים: ,